בין יאוש לתקווה בקרב על הרחבה- אלימות, משטרה, מסיבות ומזעור נזקים

.

שתי כתבות שהתפרסמו במרחק של יממה אחת מהשנייה, מספרות בינהן את הסיפור של מזעור נזקים, מסיבות טבע ומשטרת ישראל. סופש מזעזע ועורר תקווה כאחת בתחום שאני עוסק בו כבר כמה שנים בצורה ישירה ובעשייה עם ולמול הרשויות.. התמונה שמתקבלת במבט ראשון בכתבות המדוברות מפתיעה.. מצד אחד החלטה חשובה להקצות משאבים למאמצי מזעור נזקים במסיבות (בעקבות 3 שנים של עבודה מאומצת אל מול ובהמשך יחד עם הועדה למאבק בסמים והרשות למלחמה בסמים), ומצד שני סגירה של מסיבה שהופכת לקטטה המונית בין שוטרים למבלים, התרחשות אלימה ומסוכנת שמגיעה לירי חי באוויר, תרסיס מדמיע, והשלכת חפצים מסוכנת.

אז נכון, בחדשות לא מספרים על עשרות המסיבות השבוע שעברו בשלום, או על כל המבלים באחריות שהגיעו בשלום הביתה, אבל אפשר ללמוד מהקצוות הללו את הסיפור, בין השורות. בשיח המפלג הנפוץ גם אוהבים ישר להאשים פסיכדלים או סמים אחרים ולא את הרקע האלים שאנחנו גדלים בו ובורחים ממנו למסיבות לפעמים או הטאבו החברתי והחוקי שמדחיק מתחת לפני השטח את השימוש והידע בנושא... אבל יש מתחת לסיפור הזה משבר גדול בהרבה שהוצג בהרחבה בסד. להיות עם חופשי / Free People והורגש בהעדרם באופן סדרתי של נציגי המשטרה מדיונים חשובים בנושא בכנסת. אנו מרגישים זאת לעיתים כבליינים או מתנדבים במרחבים במסיבות, וגם במחקר שלנו זה עלה:

בין המשטרה למבלים קיים משבר אמון, נתק בתקשורת והתנגדות בצורה שלא מאפשרת להפקות לעשות מסיבות כראוי, לבליינים לבלות בבטחה וכפי שרואים בסרטון, גם למשטרה לסגור אירוע בצורה טובה.

אין זמן טוב יותר לדבר על כך שהתמיכה הממשלתית הזו מיוודת וחשובה אך גם אם (בתקווה) יוקצו עוד מאמצים ומשאבים, פירות העבודה המבורכת שנעשתה במסגרת הועדה ישארו חלקיים, כל עוד המשטרה לא נוקטת באמצעים משמעותיים להתקרב לקהל המבלים שעל שלומם היא אמונה. בלי לנקוט בשינוי עמדה ל #מזעור_נזקים, ובלי להכנס לדיאלוג אמיתי עם המבלים ואנשי השטח, המשטרה תמשיך לפעול באירועים נפיצים ורגישים כמו פיל בחנות חרסינה. גם בעזרת #חינוך ופעילות שטח ניתן לייצר דיאלוג בין הפקות, משטרה וצוותי מזעור נזקים שיכולים לתווך סגירה של מסיבה במקום הסתערות ומתקפת נגד של מבלים.

האירוע המביש שהתרחש בשבת יכול היה לקרות רק בתוך הקשר רחב בהרבה של מרחק, חוסר בתקשורת, ואיבה בין הצדדים. המחקר שעשינו הראה כי התנהגות אלימה במסיבות טבע אינה מקובלות ואינה ראויה, אך גם לא נפוצה כפי שמוצג בכתבה.

חשוב לי להזכיר ולציין לטובה את האנשים שעושים עבודת קודש כדי לייצר מצב טוב יותר, לקדם חינוך ודיאלוג סביב מזעור נזקים, בארגונים חוף מבטחים - קהילה תומכת תודעה , אנשים טובים , חמצ"ן- חינוך ומידע לצמצום נזקים Oxygen - Israeli Harm Reduction & Education , מדברים פסיכדליה - הקבוצה , Ssdp Tel Hai החברה הישראלית לרפואה ולטיפול בהתמכרויות - אילסם. מענה- ליווי נפשי מותאם אישית. ועוד, שמצילים נפשות ומקדמים את התחום, יחד עם אנשי שטח ורשות רבים וטובים Maayan Shenker Udi Agađą Kabalek Michael Fine Nir Tadmor Maayan Melody Moshe Elad Igal Tartakovsky. Shaun Lacob חגי ברוש Pinni Baumol. Yahav Erez Nur Raviv . Hagit Bonny-Noach בלי העבודה הרבה שלכם המצב הנורא שראינו בשבת היה קורה הרבה יותר לצד מצבי קיצון וסכנה נוספים.. אגב, מכירה של אלכוהול הופכת אירוע בו צורכים חומרים משני תודעה למסוכן עוד יותר הן בשל השילובים השונים, והן בשל האנרגיה שאלכוהול מביא למסיבה. בנוסף, נוכחות אגרסיבית של שוטרים ברחבה עם נשק חם ומדים מייצר עימות עם מבלים שנמצאים במצב תודעתי פתוח ונפיץ יכולה להמנע ובכך לצמצם חלק גדול מאוד מהנזק. כניסה למרחב כזה עם נשק חם במדינה פוסט טראומטית אינה חכמה בלשון המעטה. ויש עוד הרבה מסקנות חשובות לכל הצדדים כאן, למפיקים, לקהל המבלים ולרשויות, אני עוד בתקווה שהמלחמה הזו לא תסלים אלא תאפשר לנו למידה והתקדמות.. ושוב חשוב לי להדגיש- ***אין מקום לאלימות במסיבה*** הסכנה של אלימות במצב תודעתי פתוח היא כפולה ומכופלת, ועלינו לקחת אחריות קולקטיבית כדי לא לפגוע בשוטרים ומבלים כאחד.

מצרף בתגובות לינקים להרצאה על העבודה שעשינו בוועדה בכנסת שהצגתי יחד עם Hagit Bonny-Noach במסגרת כנס מדברים פסיכדליה, את הכתבות הרלוונטיות ועוד.. מתפלל לראות עוד ועוד שינוי לטובה..